עבודי נ' המאגר הישראלי לביטוחי רכב "הפול"

פסק דין

רקע

לפניי מונחת תביעתו של מר דני עבודי יליד שנת 1960 (להלן: "התובע") בגין נזקי גוף מיום 02.11.08 עת רכב על אופנועו, נפל ממנו ונפגע (להלן: "התאונה"). המאגר הישראלי לביטוחי רכב (להלן: "הנתבעת") ביטחה את האופנוע בזמן הרלוונטי לתאונה.

בהתאם להסכמת הצדדים, בדק את התובע מומחה רפואי בתחום האורטופדיה, ד"ר תום הלל, אשר העריך כי לתובע נותרה נכות רפואית צמיתה בגובה 5% מיום 10.07.09 לפי סעיף 48 (3) א' לתקנות המל"ל.

מאחר שלא השכילו הצדדים לקבל את הצעת בית המשפט לפשרה, לא היה מנוס מלהכריע בתיק זה לפי הכלל "ייקוב הדין את ההר" (מסכת סנהדרין דף ו' עמוד ב'), והתיק נקבע להוכחות, בו העיד התובע בלבד ביום 06.02.12 והצדדים סיכמו את טענותיהם בעל פה.

טענות הצדדים

ב"כ התובע המלומד טוען כי מדובר בתאונה עם חבלה קשה ועל אף שהתובע קיווה כי מצבו הרפואי ישתפר, זה לא קרה.

לאחר התאונה, התובע טופל בבית החולים 'איכילוב'. בוצעו לו בדיקות לרבות צילומי רנטגן ונמצא שהוא סובל מרגישות, כאבים והגבלות תנועה בקרסול שמאל, בצלעות, בסטרנום, מקושי בדריכה ובהנעת אצבעות ואף נמצא שבר עם תזוזה של פטישון לטרלי. ביום 19.11.08 התובע אושפז למשך 5 ימים, עד ליום 23.11.08. התובע נותח בהרדמה מלאה ובניתוח קיבעו לו את השבר עם פלטה ושבעה ברגים ורגלו הושמה בגבס. ביום 11.01.09 אושפז התובע בשנית כדי להוציא בורג אחד, הוא שוחרר עם המלצות להפעלת הקרסול, ביקורת והוצאת תפרים, קבלת טיפול תרופתי, משככי כאבים ומנוחה. כיום נותר התובע עם פלטה ושישה ברגים בתוך הרגל. התובע היה שרוי בימי מחלה למעלה מחצי שנה. לאחר שחרורו של התובע מבית החולים המשיך בטיפולים רפואיים.

עד היום התובע סובל מהגבלה ניכרת בתנועות הקרסול, כתוצאה מהשבר בפטישון וקרע ברצועה עם תזוזה בתוך הקרסול (ראה סיכום חוו"ד המומחה הרפואי). זאת ועוד, עבודתו של התובע כרוכה בעמידה ממושכת על הרגליים, לעלות משלוחים לקומות, ירידה מהאופנוע, עליה על האופנוע. מוגבלותו מפריעה לו בעבודתו השוטפת, התובע אינו יכול למצוא עבודה בתחום אחר מפאת גילו. כתוצאה מכל אלו שכרו קטן בסך של כ-1,000 ₪, ממה שהרוויח עובר לתאונה. ממשיך וטוען ב"כ התובע כי לאור גילו של התובע ומהות עיסוקו יש לקבוע את נכותו התפקודית בגובה 10%. ב"כ התובע מעריך את נזקו של התובע בסך של 273,861 ₪.

ב"כ הנתבעת המלומד טוען כי לתובע נותרה נכות צמיתה מזערית בגובה 5%, שאינה מפריעה לתפקוד שכן מחוות דעתו של המומחה הרפואי עולה שיש לו "הליכה רגילה, תקינה, רגליים שטוחות...".לדידו, אם כן, נכותו של התובע הינה רפואית בלבד וקורות חייו מלמדים שחזר לעיסוקו. לגבי טענותיו בדבר כאבים ו/או קשיים, הרי שמדובר בעדותו היחידה של התובע והוא בחר שלא להזמין לעדות את מי מקרוביו. התובע לא זימן את המומחה להעיד ולא שלח שאלות הבהרה על מנת לאשש את טענותיו כי אין הוא יכול לעמוד בשעות עבודה מרובות או שיהיה לו צורך בטיפולים בעתיד. כל הנוגע להפסד שכרו של התובע לעבר, המומחה אישר שישה חודשי אי כושר מלא והנתבעת מקבלת את דרישת התובע לפיצוי עבור חודשים אלו, אולם בהתאם לסכומים המופיעים בתלושי השכר עובר לתאונה ולא מעבר לכך. בכל הנוגע לעתיד, התובע ממשיך בעבודה כעובר לתאונה וכל טענה של התובע כי בעתיד יצטרך לעזוב או להחליף עבודה, הינן טענות ללא ביסוס. בסה"כ מעריך ב"כ הנתבעת את נזקו של התובע בסך של כ- 26,000 ₪, כך שתביעתו של התובע מופרזת ומופרכת.

דיון והכרעה

משלא קמה מחלוקת בין הצדדים בעניין החבות, אעבור ואדון כעת בעניין הנכות והנזק.

הנכות הרפואית

בהסכמת הצדדים, בדק את התובע מומחה רפואי בתחום האורטופדיה, ד"ר תום הלל, אשר העריך כי לתובע נותרה נכות רפואית צמיתה בגובה 5%.

משלא זומן המומחה לחקירה על חוות דעתו, וחוות דעתו ערוכה ומנומקת היטב, הנני מסכים עם הערכה זו וקובע כי נכותו הרפואית של התובע תהא בגובה 5%.

הנכות התפקודית

לאחר שעברתי בעיון על המסמכים המצורפים לתיק בית המשפט, התרשמתי ישירות מעדותו של התובע ומטיעוני הצדדים ואין ספק בליבי כי יכולת השתכרותו של התובע כיום נמוכה מהיכולת עובר לתאונה. סבורני כי מפאת גילו, מהות נכותו הרפואית, המקצוע בו עבד והאופק התעסוקתי לעתיד, יש מקום לקבוע כי נכותו התפקודית תהא גבוהה יותר מהנכות הרפואית.

אי לכך, הנני קובע כי נכותו התפקודית של התובע תהא בגובה 7.5%.

הפסדי שכר לעבר

"באותם המקרים בהם לאור טבעו ואפיו של הנזק ניתן להביא נתונים מדוייקים, על הנפגע - התובע לעשות כן ומשנכשל בנטל זה לא ייפסק לו פיצוי" (ע"א 355/80 נתן אנסימוב בע"מ נ' מלון טירת בת שבע בע"מ פ"ד לה(2) 800,809).